שאלות נפוצות – סרטן השד

סרטן השד הוא שינוי של תאים ברקמה הגדלים ללא בקרה ומכאן הכינוי – גידול סרטני או גידול ממאיר

גורמי סיכון רבים ידועים אך העיקרים הם:
מין– נקבה
גיל– ככל שהגיל עולה הסיכון עולה
סיפור משפחתי
גנטיקה
הורמונליים (גלולות למניעת הריון, הורמונים חלופיים של גיל המעבר,טיפולי הפרייה)
גיל וסת ראשונה
גיל וסת אחרונה
גיל לידה ראשונה
מספר לידות
הנקה (גורם מגן)
הרגלי חיים (משקל,תזונה,עישון,אלכוהול,חוסר פעילות גופנית)

לדעתי על המומחה/ית בתחום זה להקשיב לתלונות הנבדקת, להיות מיומן בבדיקה ידנית ולהתייחס לממצאים  בבדיקות הדימות.  אם יש צורך בביופסיה או בניתוח הרופא/ה צריך/ה לדעת להסביר באופן מפורט על הפעולה או הניתוח תוצאותיהם  וסיבוכיהם גם אם לא מדובר בניתוח עקב ממצא ממאיר.
לדעתי כירורג השד הוא היחידי שיכול לתת מענה זה ,עם כל הכבוד לכל הרופאים האחרים המיומנים בבדיקות השד כולל רופאי משפחה ,רופאי נשים או אונקולוגים.

ממוגרפיה מאפשרת גילוי מוקדם של סרטן השד (גידול קטן)  והוכח כי היא מפחיתה שיעורי תמותה מהמחלה במידה ומתבצעת ממוגרפיה תקופתית עקבית.

הקרינה בממוגרפיה היא נמוכה מאוד וגם בסיכום מצטבר קרינה זו מגלה יותר גידולים מאשר גורמת להם. במקומות מסויימים מציינים שהקרינה מכל הממוגרפיות שתבצע אישה במהלך חייה שווה לקרינה הסביבתית שהיא מקבלת במהלך 3 חודשים.

בדיקת האולטראסאונד לא הוכחה עד היום בבדיקת סריקה (בדיקה מהירה וזולה יחסית המאפשרת גילוי מוקדם והפחתת תמותה). בדיקת האולטראסאונד תלויה מאוד במיומנות הבודק ולא תמיד הצילומים הנמסרים לנבדקת הם באיכות טובה ו/או ניתנים לפיענוחעל- ידי רדיולוג אחר. כיום היא נחשבת לבדיקה המשלימה בדיקת ממוגרפיה במקרים של צפיפות רקמה או בברור של גושים בשדיים בצעירות ולא כבדיקה היכולה להחליף אותה.  חלק נכבד מהגילוי המוקדם של סרטן שד הוא איבחון של גידול תוך-צינורי  (DCIS) המודגם במקרים רבים בהיסתיידויות עדינות בממוגרפיה בלבד ללא כל ביטוי באולטראסאונד ואף לא ב MRI.

בארה”ב במרכזים הגדולים של סרטן השד  מומלץ להיבדק אחת לשנה עד 3 שנים בין הגילאים  20-39  .  מגיל 40 מומלץ להיבדק אחת לשנה עם ממוגרפיה שנתית ללא הגבלת גיל.

בישראל ההנחיה היא: נשים עם סיכון רגיל –בין הגילאים 50-74 ממוגרפיה אחת לשנתיים ובדיקה ידנית שנתית, נשים עם סיפור משפחתי מדרגה ראשונה-ממוגרפיה שנתית מגיל 40.

באתר של  האגודה למלחמה בסרטן בישראל קיימת המלצה במקום מסויים  להיכרות עצמית ועירנות וכן לבדיקת רופא אחת לשנה מגיל 20. בחלק מהמקומות מצויין שהבדיקה תתבצע במסגרת בדיקה גופנית כללית (רופא משפחה) אחת לשנה  ובמקום אחר מצויין שהבדיקה תתבצע על ידי רופא המומחה בבדיקות שד ידניות אחת לשנה מגיל 20.

סרטן השד ברוב המקרים אינו מתבטא בכאב ואינו גורם לכאב. כמובן שאם יש כאב שאינו חולף או כאב מטריד יש לפנות ליעוץ.

ככל שהאישה צעירה יותר הסיכוי קטן יותר אך בכל מקרה הייתי ממליצה להיבדק על מנת לאושש את האבחנה.

פיברואדנומה היא גוש שפיר של השד, אופייני בעיקר בצעירות ובדרך כלל ניתן לעקוב אחריו ללא צורך בניתוח. בחלק מהמקרים מומלץ להשלים ביופסית דגימה מהגוש תחת אולטראסאונד בהרדמה מקומית.

ציסטה פשוטה היא שקיק המכיל נוזל משתנה בגודלו . אין בדרך כלל קשר בין ציסטות לסרטן השד . האבחנה נעשית תחת אולטראסאונד ולרוב אין צורך בפעולה פולשנית כטיפול.

ציסטה מורכבת מכילה תוכן עכור או עיבוי מעטפת  או מחיצות בתוכה ומחייבת מעקב או שאיבה או ביופסיה שכן במקרים נדירים מאוד  יתכן והיא ממארת.

לא. רוב רובם של הניתוחים היום הם משמרי שד. ניתן לקרוא עוד על ניתוחי שד כאן.

בניתוחים משמרי שד בדרך כלל הקרינה משלימה אך כיום הדבר תלוי גם בגיל החולה ובשיעור סיכויי ההישנות המקומית של המחלה.

לפי תוצאות הדו”ח הפתולוגי ונוכחות קולטנים הורמונליים יוחלט על הטיפול הספציפי.

רוב מנותחות השד כולל כריתת שד מלאה יכולות להשתחרר מבית החולים כ 24 שעות לאחר הניתוח במידה ואין סיבוכים או תופעות לוואי.

פיסיותרפיה לזרוע בצד המנותח נדרשת בדרך כלל לאחר ניתוח רחב בבית השחי שכולל הסרת רוב הבלוטות. בניתוחי דגימת בלוטת הזקיף בלבד לרוב אין צורך בפיסיותרפיה.

אנו יודעים שתוך 24 שעות החתך נסגר אך לדעתי יש לקבל את המלצת המנתח בכל מקרה לגופו.
המנותחות שלי מונחות שניתן להרטיב את איזור הניתוח עם מים וסבון נוזלי רגיל ביום שלאחר הניתוח.

יש להימנע  ממגע עם ים או מי בריכה שכן אם הפצע נפתח מעט או מזוהם הדבר אינו רצוי. כמו כן הפצע הטרי יכול להיות מגורה. יש לשמור על אזור הניתוח נקי ובמקרה של לכלוך או זיעה להקפיד לשטוף.

אנו יודעים שדאודורנטים ואנטיפרספירנטים (מונעי ריח וזיעה) יכולים במקרים מסויימים לגרום לתגובת גירוי בבית השחי. במידה ובוצע ניתוח מקיף בבית השחי הכולל 2-3 רמות מהבלוטות –לא מומלץ לגרות את האזור וניתן להסתפק ברחצה של מים וסבון או מריחת קרם גוף. במידה ונדגמה רק בלוטת זקיף אני ממליצה להימנע מתכשירים אלה רק בתקופה המיידית לאחר  הניתוח ולאחר מכן לשוב להרגלים המקובלים.

יצאו מספר דיווחים ומאמרים לגבי קשר בין התכשירים הללו הכוללים  אלומיניום, אלכוהול ופאראבנים. יש לציין שה FDA (הרשות האמריקאית לפיקוח על  תרופות ומוצרים) יצאה בהצהרה שאין צורך להורידם מהמדפים כי הממצאים לא הוכחו. עם זאת,רוב החברות המייצרות הסירו את החומרים המדוברים מתכשירים אלה. אם תקראו היטב תמצאו פאראבנים בתכשירי קוסמטיקה אחרים  רבים כגון קרם ידיים,גוף וכו’.

קשה לי לראות (או בעיקר להריח) את הישראלים ללא תכשירים מונעי זיעה וריח בקיץ הישראלי הנמשך בדרך כלל רוב ימות השנה…

היום אנו מדברים על הפחתת סיכון לסרטן השד משום שמניעה היא מוחלטת ולא ניתן להבטיח זאת. בקבוצות עם סיכון מוגבר מאוד- לדוגמא נשאיות של מוטאציה BRCA (שלא חלו עד היום) ניתן להמליץ על כריתת שדיים מונעת עם אפשרות לשחזור. בקבוצות אחרות עם סיכון מוגבר ניתן להמליץ על טיפול הורמונלי מפחית סיכון.

לרוב הנשים עם סיכון רגיל ניתן להמליץ על אורח חיים נאות ובריא הכולל משקל תואם, תזונה רבת סיבים. פעילות גופנית קבועה והימנעות מעישון ואלכוהול .

גילוי מוקדם של סרטן שד הוא איבחון של סרטן בשלב מאוד מוקדם כשהממצא בלתי ניתן למישוש ידני אך מודגם כממצא קטן בממוגרפיה,  או כשהוא ניתן למישוש אך עדיין בקוטר קטן וללא מעורבות של בלוטות לימפה איזוריות. גילוי מוקדם מאפשר הישרדות גבוהה ביותר של כ- 90-100%.